כפר חב”ד הינו יישובם המרכזי של חסידי חב”ד בישראל. בראשית ימיו הייתה הגדרתו הרשמית “מושב העובדים של חסידי חב”ד”. היישוב נוסד בשנת ה’תש”ט (1949), על ידי האדמו”ר השישי לחסידות חב”ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון ולאחר מכן עמד בנשיאות הרבי מליובאויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון.
הכפר משמש כמרכז חב”ד בישראל והוא הוקם כיישוב חקלאי. בשנותיו הראשונות עסקו רוב תושבי הכפר בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ופירות. כיום נותרו בו מספר מרכזים חקלאיים פעילים, הכוללים כוורות ופרדסי אתרוגים, תפוזים ופירות הדר.
בראשית דרכו קלט הכפר עולים מרוסיה, עולים מצפון אפריקה שהתקרבו לשיטת חב”ד על ידי שלוחי הרבי בארצות אלה, וכן מתיישבים מרחבי הארץ.
סמלו המפורסם של כפר חב”ד (הנשקף גם מכביש מספר 1) הוא בית אגודת-חסידי-חב”ד בכפר חב”ד – ‘770’, שנבנה בהוראת הרבי מליובאוויטש כתעתיק מדויק של בית מדרשו בניו-יורק. במקום מתארחים מידי יום קבוצות תיירים, חיילים, ילדים, בני נוער ואישי ציבור
הכניסה הראשית ליישוב הינה מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית הרפואה אסף הרופא, ובסמוך לעיר ראשון לציון. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב, ותחתיו ישנה כניסה נוספת ליישוב, מכיוון המושב צפריה. בתוך השטח המוניציפלי של הכפר עובר נחל שפירים.
מוסדות החינוך בכפר חב”ד
מערכת החינוך המפוארת של כפר חב”ד עומדת לא רק לרשות התושבים המקומיים, אלא מהווה אבן שואבת עבור תלמידים ותלמידות מכל רחבי הארץ וכן ילדי שלוחי חב”ד מרחבי תבל. רבים מהתלמידים במוסדות החינוך בכפר מגיעים מיישובי המועצה האזורית עמק לוד ומהערים הסמוכות.
המוסדות מעניקים מענה חינוכי לכל הגילאים, החל ממעונות וגני ילדים, המשך בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, חטיבת ביניים ומכללה, ישיבות, ‘כולל’ אברכים ומסגרות לימוד תורניים ומקצועיים למבוגרים.
המוסדות כוללים בין היתר פנימייה ובית חם לילדים ממשפחות שנקלעו למצוקה, מאוכלוסיות מגוונות מרחבי הארץ, ומסגרות לימוד מקצועיות לנערים.
בין המוסדות המפורסמים השוכנים בכפר חב”ד נמנית ישיבת ‘תומכי תמימים’ המרכזית, ומכללת ‘בית רבקה’ הממוקמת בקריית החינוך בכפר חב”ד ב’, ונותנת הכשרה ומענה חינוכי ומקצועי לבנות תיכון ומכללה, ולנשים מכל רחבי הארץ, ובה גם מתקיימים קורסים מקצועיים למורים, רבנים ויועצי נישואין.
נוסף למסגרת הלימודים הפורמלית, ילדי הכפר זוכים גם לפעילויות חווייתיות-חסידיות בימות השנה, אחר שעות הלימודים, בחופשות ובמסגרת ‘קעמפים’ וקייטנות קיץ.
צביון ותעסוקה
אורח החיים בכפר הינו תורני-חסידי, כיישוב בעל צביון חב”די מובהק, המתנהל על פי משנתו והוראותיו של הרבי מליובאוויטש ובהתאם לדרך חסידות חב”ד.
מידי יום מתקיימים שיעורי תורה וחסידות, לצעירים ולמבוגרים, לגברים ולנשים, במוקדים רבים ברחבי הכפר. מידי ליל-שישי ובמועדי-חג חסידיים נערכים בו התוועדויות וכנסים, אליהם נוהרים גם חסידי ואוהדי חב”ד מכל רחבי הארץ.
בד בבד עם אופיו התורני של המקום, רוב תושבי הכפר עובדים לפרנסתם במקצועות חופשיים שונים, בכפר ומחוצה לו.
כפר חב”ד הינו יישוב יצרני, מעצם קיומם של מקומות עבודה רבים בשטחו: מוסדות חינוך, מפעלי תעשייה כגון מפעל לציוד ומוצרי קירור, שני מפעלים לאמנות בזכוכית, כריכיה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות, חברת הגברה ומסכי ענק לאירועים, קייטרינג ועסקים נוספים. רוב התושבים, כאמור, הם עצמאיים ושכירים, העובדים בכפר ומחוצה לו.
בקרוב נשות הכפר ניכרת בשנים האחרונות מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים עצמאיים, בנוסף לאלה העוסקות בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, או במקצועות חופשיים.
רחובות הכפר
אחר שנים בהן לא הוענקו שמות לרחובות כפר חב”ד, קיבל ועד כפר-חב”ד בשנת תשע”ו, החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי הרבי לרב יצחק מענדל ליס שהציע ב’יחידות’ לתת שמות לרחובות הכפר, “אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסוימים, ‘ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים’, לכן יש להמתין בביצוע הדבר..” .
הרב אשכנזי ציין ש”בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב”ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות”, והוסיף ש”הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה – בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו”.
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות ולכיכרות בכפר. בהמשך לכך התפרסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה שמותיהם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, שמות ספרי החסידות המרכזיים ושמותיהם של שלושת רבני הכפר ע”ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של עשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי. כיום, מרושת הכפר כולו בשילוט מתאים ומסודר עם שמות הרחובות ומספרי הבתים, כיאה לבירת חב”ד בארץ הקודש.
אירועים מרכזיים בכפר
שלושה אירועים שנתיים מרכזיים המתקיימים בכפר, הפכו עם הזמן למסורת המושכת אליה מבקרים ומשתתפים מכל רחבי הארץ:
‘הקפות שניות‘ – אירוע ה’הקפות’ המתקיים במוצאי שמחת תורה בכפר חב”ד נודע כמוקד שמחה המושך קהלים מכל גווני האוכלוסייה. בריקודים החסידיים נלהבים, נוטלים חלק אלפי המשתתפים, בהם בולטים רבני ערים וקהילות, אישי ציבור מהמגזר המשטרתי-בטחוני בישראל, מהמגזר הציבורי, ומהמגזר הפוליטי על כל גווניו.
י”ט כסליו – יום גאולתו של מייסד חסידות חב”ד – רבי שניאור זלמן מליאדי – בעל התניא והשולחן ערוך. בכל שנה ושנה במועד זה נערכת ‘התוועדות’ מרכזית בבית הכנסת ‘בית מנחם’ בכפר חב”ד, אליה נוהרים חסידי ואוהדי חב”ד מכל רחבי הארץ, רבנים, פוליטיקאים ואישי ציבור, וצאצאי אדמו”ר הזקן מהארץ והעולם.
‘הפאראד’ – תהלוכת ל”ג בעומר בכפר חב”ד הפכה לשם דבר. כבישי הכפר מתמלאים באנשים, נשים וטף הצועדים לכבודו של רשב”י עם דגלים, תופים ולפידים, כשברקע חולפים מוצגים אומנותיים הנערכים על ידי ילדי הכפר, בסימן ל”ג בעומר ו’עשרת המבצעים’ עליהם הכריז הרבי. בסיום התלוכה מתכנס הקהל כולו לשמוח יחד בדברי תורה ובשירים לכבודו של רשב”י, כשנציגי הילדים מכריזים את ‘שנים-עשר הפסוקים’, וגולת הכותרת היא טקס ה’חאלקע’ (תספורת) לילדים שהגיעו לגיל שלוש.